כשהגעתי לתל אביב המסעדה הראשונה שעבדתי בה הייתה 'ביסטרו תמרה'. לאחר כשנה עברתי למסעדת 'קופי בר' של R2m ועבדתי שם שלוש שנים במהלכן עברתי בכל תחנות המטבח.
השנים ב'קופי בר' היו שנים משמעותיות מבחינתי, מפני שתוך כדי עבודתי שם למדתי ב'בישולים' וסיימתי את לימודי בהצטיינות.
כשסיימתי ללמוד התחלתי לעבוד במסעדת 'טוטו'. התקדמתי די מהר וכעבור שנה מוניתי להיות סו-שף. התקופה ב'טוטו' תרמה לי המון מבחינה מקצועית.
לדעתי זו מסעדה ברמה הכי גבוהה שיש בארץ, נחשפתי לחומרי גלם יוצאי דופן ולמגוון רחב של טכניקות. בתפקידי כסו-שף זכיתי להתנסות בתחום הניהול ולהכיר את היכולות שלי.
החלום שלי להמשך הדרך הוא להקים מסעדה הודית מודרנית בארץ ולחשוף את האוכל והתרבות שגדלתי עליהם באופן שהקהל הישראלי עדיין לא מכיר.
מדוע בחרת במקצוע?
בשירותי הצבאי הייתי טבח ובשבתות כשהייתי בבסיס, הייתי מכין אוכל לכולם. החיילים והסגל היו נהנים מהאוכל והבנתי שזה עושה אותי מאושר לשמח אנשים דרך האוכל. היום אני שואב השראה מסיפורי חיים של שפים גדולים שהצליחו ובטוח שבחרתי במקצוע הנכון עבורי
מה הכי אהבת בלימודים?
שיטת הלימוד בבית הספר היא מעשית ואישית, כל אחד עושה את המנה לבד מההתחלה ועד הסוף וזה מבחינתי האידיאל. אהבתי בעיקר את השלב שאני מכין מנה ומקבל הערות מהשף, לטוב ולרע. מביקורת אפשר ללמוד המון.
מה ההמלצה שלך למי שרוצה לעסוק במקצוע?
לכו על זה. זה מקצוע מאתגר ומרגש, צריך להיות מוכנים לעבודה קשה גם פיסית וגם נפשית ולא תמיד מקבלים תפיחה על השכם, אבל כשנמצאים במקום הנכון עבורכם הסיפוק הוא אדיר. לראות מסעדה מלאה שוקקת ומלאה באנשים שמחים שזה עתה האכלת זו חוויה עוצמתית שקשה לתאר במילים.
