מגיל צעיר אהבתי לאכול ולבלות במטבח. כמתבגרת גיליתי את הקסם של הכנת עוגות וקינוחים ומוניתי באופן רשמי לאחראית קינוחים בארוחות החג, אך למרות זאת, האהבה לא התפתחה למקצוע. צמחתי בכיוונים אחרים והפכתי ל"נרשמת סדרתית" לכל קורס קונדיטוריה ותמיד "הברזתי" ברגע האחרון. השנים חלפו, אך התשוקה נשארה.
בסיום לימודי תרפיה בתנועה, במהלכם הבנתי ש'פייר הרמה' מרגש אותי עשרות מונים מ'פרויד', החלטתי להירשם שוב (פעם רביעית או חמישית) לקורס קונדיטוריה והפעם הלכתי עד הסוף.
הבחירה בבישולים נבעה ממספר שיקולים. התרשמתי שתוכנית הלימוד עשירה ומגוונת ומאפשרת טעימה מכל העולמות. בנוסף היה לי הרושם שבית הספר ותיק, פועל לאורך זמן ומחובר לתעשייה המקומית.
במבט לאחור אני מרוצה מאוד מהבחירה. אני מאמינה שבית ספר טוב הוא כזה שחוזרים אליו גם לאחר סיום הלימודים, לקורסים מקצועיים או לעצה טובה. בישולים נותן את שני אלה.
מה הכי אהבת בלימודים בבית הספר?
אהבתי ללבוש את המקטורן ולחוש את יראת הכבוד למקצוע מהמורים ומהצוות. אהבתי את המשמעת, הדיוק והסדר אליו חונכתי במסגרת הקורס. אהבתי את תחושת הסיפוק של הצלחה, ויותר מכל אהבתי להביא הביתה את התוצרים.
מה ההמלצה שלך למי שחושב לעסוק במקצוע?
זה אינו מקצוע פשוט, למי שהחל לעבוד אני ממליצה לשמור על צניעות ולתחזק סקרנות. ללמוד מוותיקים יותר ולאסוף כמה שיותר כלים לשק הידע שלכם. עצה נוספת- לשמור על הגוף, זה מקצוע פיזי מאוד.
מה החלומות שלך להמשך הקריירה?
השאיפה שלי היא להמשיך ללמוד ולהתפתח, להתנסות בעבודה עם אנשי מקצוע מתחומים שונים ולהתפרנס בכבוד. כולי תקווה שתהיה לי ההזדמנות לטעום מעט מהנעשה מחוץ לארצנו ולעבוד בחו"ל לתקופה. החלום שלי הוא להתקבל להתמחות אצל מגי אוסטין בארה"ב.
