במהלך שירותי הצבאי הייתי חוזרת הביתה ואופה עוגות בטירוף. כל סוף שבוע הכנתי לפחות שתי עוגות למשפחה, לחברים ולבסיס ואז הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות. חישבתי את הימים עד השחרור ודאגתי להירשם לקורס שמתחיל בדיוק כשאני משתחררת, כמובן שנרשמתי חצי שנה מראש.
אחרי הצבא הספקתי לטוס לשבוע קולינארי בצרפת, עברתי במקומות של כל גדולי הקונדיטוריה בפריז, וחזרתי הישר לקורס בבישולים. הלימודים היו מדהימים. מעולם לא תיארתי לעצמי שאוכל לקבל כל כך הרבה כלים בזמן כל כך קצר. הבסיס הרחב שקיבלתי מאפשר לי להמשיך ולהתפתח לבד וזה הכי חשוב.
עם סיום הלימודים בחרתי לעשות סטאז' ב'רביבה וסיליה' שנמצאת ברשימת המקומות שבית הספר מציע לעשות בהם סטאז'. מבחינתי זו הקונדיטוריה הטובה בארץ ורציתי ללמוד מהטובים ביותר. כשסיימתי את הסטאז' לצערי לא הייתה משרה פנויה.
אחרי חודש, בעזרתו ובהמלצתו של תומר כבירי, ראש המגמה השתלבתי בצוות של רביבה ואני שם עד היום.
למה את ממליצה על בישולים?
אני ממליצה ללמוד בבישולים כי בעיניי זה בית הספר הכי מתקדם בתחום הקונדיטוריה. אני באמת חושבת שזה מקום מדהים, עם מורים מקצועיים ומסורים. באופן אישי אני תמיד מחפשת כל הזדמנות ותירוץ לחזור לקורסי המשך שמציע בית הספר.
איך ממשיכים להתפתח?
פעמים רבות אני נתקלת בזה שאנשים מכינים עוגה מושקעת ואז בשלב של הציפוי והפיניש כבר נגמר להם הכוח. צריך להתמיד, לתרגל ולא לוותר לעצמך. בשביל לשמור על רמה כזאת של עניין במה שעושים צריך פשוט להמשיך ולהשתלם כל הזמן, אם זה בקורסים, בסטאז'ים או במקומות עבודה חדשים.
מה את ממליצה למי שחושב לעסוק במקצוע?
אני אמנם צעירה אבל אני מרגישה שאם אתה מחובר למה שאתה עושה זה גם עושה אותך בנאדם טוב ושלם יותר. מה שמקסים במקצוע הזה הוא שאם אתה באמת אוהב ומחובר אליו הוא פשוט ממלא אותך.
