מיכל אטלס בר היא שילוב של הרבה דברים שמגדירים אותה כאישה, אם, בת זוג, שף קונדיטור, מרצה בבית הספר ובעברה מנהלת הקונדיטוריה של ״רביבה וסיליה״. כשבחרנו בבית הספר לייצר קינוח מיוחד בגוון ורוד כדי להעלות את המודעות לגילוי מקדים של סרטן השד פנינו למיכל, מבלי לדעת עד כמה הסיפור הזה קרוב לליבה.
מיכל ליוותה את רביבה אפל, הבעלים של רביבה וסיליה, כשהתמודדה עם מחלת הסרטן. היא שיתפה אותנו כיצד היה לעבוד לצידה במהלך התקופה, שגרת ההקרנות והטיפולים, על הקשר שהתהדק ועד כמה יש לרביבה חלק בהתפתחות האישית והמקצועית של מיכל לאורך כל השנים.
"לא אשכח את הפעם הראשונה שאכלתי פחזנית ברביבה. זוכרת בדיוק איפה ישבתי, זוכרת את הנגיסה בפחזנית. כ"כ נהניתי מהאיכות, התלהבתי מקראנצ'יות, מהקרם שהיה מדויק בטעמים ובמרקם. הרגשתי טעם אמיתי של וניל, ממש ראיתי גרגרי הוניל. הכל יחד הווה שילוב מדהים שלא דומה לאף פחזנית שאכלתי קודם. אחרי החוויה הזו היה לי ברור- ששם אני אעבוד. לימים גיליתי את רביבה כאשת מקצוע בכל רמח איבריה אחת שלא הפסיקה לרגע ללמוד, להיחשף, לחקור ולפתח. הביקורים הדחופים שלה בפריז היוו השראה לעשיה שלה. בכל פעם שקונדיטור בינלאומי היה מגיע לבית הספר בישולים למאסטר קלאס היא הייתה מתייצבת כאחת התלמידים, את כל הידע הזה היא הנחילה לי ולכל העובדים בצוות. העבודה לצד רביבה אפשרה לי התפתחות מקצועית מטורפת. חשיפה לידע, שיטות עבודה וחומרי גלם איכותיים כאלה שנהוגים בקונדיטוריות מובילות בפריז. מעבר לזה טסתי מטעם העבודה מספר פעמים לביקורים מקצועיים בפריז שתרמו רבות לידע ומקצוענות בלתי מתפשרת שהינה חלק ממה שאני כיום כאשת מקצוע ומרצה."
"עבורי, היא הייתה המנטורית בכל 14 שנים בהם אני חלק מהמוסד ״רביבה וסיליה״, שהפך חלק בלתי נפרד מחיי, הבית השני שלי. רביבה היתה אשת מקצוע מקצועית ומסורה, היא הייתה מתייצבת בכל בוקר בקונדיטוריה, לרב לפני כולם. היה לה מוסר עבודה שלא נראה כמותו. אשפית של חווית האירוח שהשקיעה מחשבה בכל פרט באירוח החל בכלים הכי מיוחדים, בסכום וכלה בפרחים. היא הביאה את פריז הקלאסית-המסורתית וגם את פריז החדשה והעדכנית לארץ. תמיד חידשה ביצירה ייחודית שלה, גיוונה והשקיעה בלמידה, בטכניקות ובשילוב חומרי גלם מעניינים. מעבר לפן המקצועי רביבה הייתה האמא של כולנו הכירה, דאגה ליוותה וטיפחה כל אחד מאיתנו בדרכה הייחודית וגרמה לכולנו להרגיש מחוייבים וגאים להיות חלק מהמוסד הזה שנקרא ״רביבה וסיליה."
"ניסיתי לאורך כל הדרך לראות את הצד האופטימי, להאמין ולנטוע זרעים של תקווה לאורך כל התהליך. ידעתי שרביבה כבר עברה 2 סשנים של המחלה והצליחה לנצח אותם כמו גיבורה. כשהמחלה חזרה בפעם השלישית היא שיתפה אותנו בכאב שעומדת בפניה תקופה לא פשוטה. לאורך כל הטיפולים היא הקפידה לשמור על שגרת החיים שלה, עד כמה שניתן. היא המשיכה להגיע למסעדות ולמרכז הייצור בכל יום שהתאפשר לה, להתעסק בפיתוח ולהיות חלק מהאנשים והיצירה שהיא הייתה כל כך מחוברת אליהם. כשהיתה חלשה יותר היינו מדברות טלפונית, הייתי שולחת לה מוצרים לטעימה ושומעת את חוות דעתה המקצועית."
"בוודאי! אחרת לא הייתי נשארת שם. בשנים בהן ניהלתי את מחלקת המוסים, הקשר עם רביבה התהדק משמעותית, התקרבנו גם ברמה האישית והעבודה המשותפת גרמה להתפתחות מקצועית מטורפת שלי כקונדיטורית, הרגשתי שאני מגיעה למקומות חדשים. רביבה לא חסכה בביקורת על כל קינוח ומוצר חדש שפיתחתי. תמיד היה לה מה להוסיף, לפתח ולדייק. היא הייתה דוגמה של מסירות ומוטיבציה עבורי".
הכנתי קינוח שמורכב מתחתית שקדים, קראנצ' שקדים-פטל, מרציפן, כיפת פטל אדום וגאנש וניל וטונקה.
"את הקינוח אני מקדישה לרביבה, שלמדה אותי לשאוף הכי גבוה, לא לוותר לעצמי ובו בעת לשמור על צניעות. גם כשהייתה תשושה היא הייתה מקצועית והשקיעה בלנתב אותנו אל עבר הדרך הטובה והאיכותית ביותר ועל כך אני מודה לה."
אחת מתוך תשע נשים מתמודדות עם סרטן השד. אורח החיים המשתנה מן הקצה אל הקצה דורש תמיכה וליווי. אנו מעודדים הסברה בנוגע לחשיבות הגילוי המוקדם, לא רק בחודש המודעות אלא לאורך כל השנה. תודה למיכל אטלס בר ששיתפה אותנו בחוויתה, המשותפת לאוכלוסיה רבה, חברים ומשפחה של מתמודדים נוספים. אהבו את סביבתכם ואל תשכחו להזכיר ולחבק.
שף קונדיטור מיכל אטלס בר, מרצה בקורס הקונדיטוריה שלנו.
לצפייה בסרטון הכנת הקינוח לחצו כאן:
