שף קונדיטור דניאל אנור

ההמלצה הכי טובה שאני יכול לתת למי שחושב לעסוק במקצוע היא להיות סבלני, בכל המובנים, כי דווקא בתחום הזה הסבלנות משתלמת. צריך להבין שבעולם הקולינריה קיימת היררכיה מסוימת כמו בהרבה ענפים אחרים, ולאט לאט מטפסים במדרגות, אך כל פעם זאת תהיה עליית מדרגה אחת.
לכל אדם יש את הפוטנציאל להצליח ולהגיע רחוק, אך כל אחד עושה זאת בקצב שלו ובהתפתחות האישית שלו. כמו מוצר קונדיטוריה כלשהו שמכינים, הוא דורש תהליכים, ואם נחפש אחר קיצורי דרך אז אולי נצליח להגיע לתוצר מסוים, אך הדרך והמסע לא יהיו אותו הדבר והטעם יהיה שונה.
צריך לזכור שבסופו של יום אנו בני אדם שעוסקים ביצירה, לעיתים יכול להיות לנו יום ״לא טוב״, ובאותו היום לא הכל יילך חלק ויצליח. כל אדם צריך לדעת להיות סבלני כלפי עצמו, זה לא מעיד על יכולת אישית, אלא להבין שאלו הם החיים ושזה קורה לכולם, גם לאומנים המפורסמים ביותר ופשוט מאוד להגיד מה השגנו ויצרנו, ואיך נוכל לעשות זאת טוב יותר בפעם הבאה. כמו כן, להיות סבלני איש לרעהו, לכבד ולהיות מוכנים לעזור לאנשים שעובדים בסביבה. מעבר לסבלנות, לדעת להקשיב ודרך זה ללמוד המון, להבין שהסוד להצלחה הוא תמיד לבוא עם ראש פתוח ולדעת מתי להניח את האגו בצד. כולנו רוצים להראות שאנחנו יודעים הכי טוב, אך לא תמיד זה הדבר הנכון לעשות.

ממה אתה הכי נהנה בעבודתך?

מה שאני הכי אוהב בעבודתי כמרצה הוא לראות את המסע וההתפתחות של כל תלמיד ותלמיד. בשיעור הראשון, הם מגיעים עם התרגשות בעיניים וצמא לידע, לעבור את המסע יחד עם כל אחד מהם, לראות איך כל אחד מתפתח בקצב האישי שלו. לדעתי, החלק הכי חשוב במסע הזה, הוא לדעת גם לעצור לפעמים להביט לאחור במה כל אחד השיג עד כה ולהביט קדימה ליעדים הבאים. חלק גדול מהמסע הזה הוא ההתמודדות האישית של כל אחד מהתלמידים שגם אם לא מצליחים במשהו בפעם הראשונה, ינסו שוב עד שיגיעו למצב שבו הם מרוצים ומוכיחים לעצמם שהם יכולים – וזה מסב לי את הגאווה הכי גדולה וכל פעם מחדש מוכיח לי עד כמה תפקידי כמרצה הוא חשוב - לתמוך ולדחוף את התלמידים קדימה גם ברגעים שזה לא נראה אפשרי מבחינתם. החלק שלנו בבית הספר הוא ההתחלה של המסע ותמיד כייף לראות ולשמוע על ההצלחה של הבוגרים בענף הקולינריה ולדעת שבאיזשהו שלב בחייהם הייתי חלק ושותף במסע שלהם.

ממה אתה שואב השראה?

אני לוקח השראה מהמון דברים שסובבים אותי : הראשון זה רגש – לדעת שאני מכין קינוח או עוגה, שבאמצעותו לרגע אחד מסוים יש לי את היכולת לגעת ולהשפיע על הסועד. כשהקינוח משמח אותו, מעלה לו זיכרון מסוים או אפילו אדם שבא לו להתענג על משהו מתוק ומנחם. מלאכת הקונדיטוריה היא מלאכת יד ועיסוק באומנות שדרכו גם יש לי את היכולת להביע גם את הרגש שלי. השני זה זמן – אני נשען בהשראה שלי על העבר, על זיכרונות ילדות ועל עוגות שהכרתי באותה עת, דרך הטעמים והמרקמים שלהם אני מכין לעיתים גרסאות מודרניות יותר אך תמיד אני שומר ומכבד את הטעם הקלאסי בהווה ותמיד אחשוב על העתיד, איך אעשה את זה יותר טוב בפעם הבאה. השלישי זה טבע – הטבע מעניק לנו השראה כמעט אין סופית - החל מחומרי הגלם שאנו עובדים איתם, עד לנופים המרהיבים שקיימים בעולם, הריחות, הצבעים. הרביעי זה אומנות – ישנם אמנים גדולים ויצירותיהם נותנות לי המון השראה בין אם מדובר בציור ועד לפסלים. גם כאשר אני מסתכל לעבר מבנה מסוים אני רואה בו משהו אומנותי שהארכיטקט ניסה להביע ואני מוצא את עצמי מתרגם את זה לקינוח.